אני רוצה לשתף היום את הסיפור המרתק
של רוברט קרופט.
קרופט היה מהחלוצים בתחום שנקרא צלילה חופשית.
(בתמונה: קרופט בשנות ה 60)
למי שלא מכיר או לא בטוח מה זה בדיוק
צלילה חופשית – אני אסביר:
בצלילה חופשית המטרה היא לצלול לזמן,
מרחק ועומק הרבים ביותר ללא אויר.
בניגוד לצלילה רגילה שבה הצולל מצויד במכלי אוויר
דחוס, שמהם הוא נושם לאורך כל הצלילה,
בצלילה חופשית הצולל נעזר אך ורק
באוויר שנמצא בריאות שלו (ובחמצן שנמצא בדם)
כדי להישאר מתחת למים.
זה נשמע מסוכן (למרות שזה ממש לא),
זה נשמע מפחיד (למרות שאותי באופן אישי זה מאוד מרגיע),
וזה בטח נשמע לך משוגע (מה באמת יש לי לחפש שם בעומק של 30 מטר?).
אבל הדרכה, תרגול ואימון יכולים לעזור לך לשפר את
היכולת לעצור את הנשימה, לשהות מתחת למים לזמן רב
וליהנות מהחזרה למקורותינו הקדומים כדגים.
הרבה לפני המצאת הצלילה המודרנית שבה צוללים עם
מכלים – צלל האדם למטרות צייד ואיסוף מזון.
אם אלו צוללות האמה המסורתיות – תושבות האיים שביפן,
נוודי הים בחוף האנדמני בתאילנד,
שולי הספוגים באי קלימנוס שביוון,
ואפילו האב הקדמוני שלנו – הקוף הימי.
בשנים האחרונות הספורט הזה תפס תאוצה
ונעשה מאוד פופולרי ברחבי העולם.
יותר ויותר ספורטאים מקצועיים מתאמנים
ומתחרים בניסיון לשבור את שיאי העולם בצלילה בעומק.
ובאופן עקבי, שנה אחר שנה, ספורטאים מצליחים
להשיג שיפורים של עשרות אחוזים בעומק,
מרחק וזמן שהם שוהים מתחת למים.
לדוגמה:
שיא העולם בצלילה לעומק עומד על עומק של 214 מ׳,
שיא העולם בשחייה ללא נשימה עומד על מרחק של 281 מ׳,
ושיאן העולם בעצירת נשימה מתחת למים עשה
זאת לזמן בלתי נתפס של 23 דקות.
ואלו רק חלק מהשיאים שהספורטאים
המדהימים הללו הצליחו לשבור.
ובעוד האצנים המהירים בעולם מצליחים
לשפר את השיאים בעשיריות בודדות
של שנייה או עשיריות האחוז – בצלילה חופשית
עדיין מאוד נפוץ שספורטאי יכול לשפר את השיא
הקודם בעשרות אחוזים
(כמו מה שקרה למשל בשבירת השיא במשך הזמן).
ללא ספק, זה ספורט מדהים ועוצר נשימה
(סליחה על משחק המילים הנדוש).
נחזור לידידינו רוברט קרופט…
בשנות השישים קרופט היה צוללן ניסוי בצי האמריקאי.
בגלל שכבר מגיל צעיר הייתה לו יכולת לעצור את הנשימה
להרבה יותר זמן מכל הסובבים אותו,
הוא גויס לצי האמריקאי כדי להיות מושא למחקר מקצועי
של מערכת הנשימה של האדם.
כחלק מהניסויים הללו, בדקו בצי את היכולת של אדם
לעצור את הנשימה שלו ולהעמיק.
הסברה באותן השנים הייתה שבלתי אפשרי שאדם
יעמיק ליותר מ-35 מטרים, מבלי לגרום לעצמו נזק
בלתי הפיך כמו פיצוץ של הריאות או נזק מוחי.
די מפחיד…
העניין הוא שהמדענים טעו,
כי רוברט היה האדם הראשון שהעמיק
מעל ל-60 מטרים (64.6 מטרים בשנת 1967).
לאחר שנה הוא שבר את השיא של עצמו
בשנית – והעמיק ל 73.2 מטרים.
בדרך ל 68 מטרים, ללא שום ציוד צלילה…
מאז כל כמה שנים יוצא מחקר חדש שקובע מהו
הסף האנושי החדש לצלילה ולהעמקה.
וכל כמה שנים מתייצב ספורטאי אחר שמציב
תיגר על ההנחה הזאת ומצליח לשבור שיא
עולם באחד מהענפים של הספורט.
רוברט עצמו הפסיק לצלול בתחילת שנות השבעים
בגלל שפוטר מהצי (זה מה שקורה בדרך כלל למי שמצליח באופן לא יאמן).
אבל בשנים האחרונות הוא חזר לעסוק בספורט, צולל לעומקים
עוצרי נשימה – ואפילו פרסם את סיפור חייו בספר חדש.
אהה… והוא בן 77.
אתם בטח שואלים את עצמכם מהי ההשפעה הגופנית
של המחסור באוויר והעמקה למצולות הים, והתשובה
היא שלמרות שיש מדענים רבים שמנסים להוכיח כי ישנם
נזקים אפשריים של עיסוק בספורט זה – עד היום אין אפילו
מחקר אחר שמוכיח פגיעה לאורך זמן ביכולות האדם.
לעומת זאת, אנשים שיש להם יכולת ניצול גבוהה של חמצן
בגוף ובדם (דבר שאופייני לצוללים חופשיים) נוטים להאריך
שנים יותר מהאדם הממוצע.
כלומר, עיסוק בספורט הזה ואימון הגוף
להגברת ניצול החמצן יכולה להאריך חיים.
הסיפור של רוברט קרופט והחלוצים האחרים
בספורט הזה מוכיח דבר אחר:
אפילו מדענים – שהידע וההנחות שלהם
מבוססים על מחקרים ותצפיות – טועים.
מבחינה מספרית, המחקרים הקודמים פספסו
את התוצאות בפועל במאות אחוזים.
והאדם שהגיע לעומק הרב ביותר עד היום,
הצליח להגיע לעומק עמוק פי 6 יותר ממה
שהמדענים העריכו שאפשר.
אז אם אפילו מדענים טועים ומפספסים בהערכות
שלהם, גם ״האדם הפשוט״ יכול לטעות.
גם כשמישהו אומר לך שמשהו הוא בלתי אפשרי –
יש סיכוי גבוה מאוד שהוא טועה.
היכולת האנושית לשבור שיאים ולהשיג תוצאות
גבוהות יותר בכל תחום מעולם לא הייתה אפשרית
יותר מעכשיו.
אם קרופט היה מקשיב למדענים, יכול להיות שעד היום
לא היה מעז אף אדם להעמיק למצולות, וכל התחום של
צלילה חופשית היה נשאר תקוע במקום.
המחקרים שמדענים עורכים על צוללנים שכאלו
הצליח ללמד אותנו המון על יכולות הגוף האנושי,
מערכת הנשימה וכלי הדם, האבולוציה שלנו ושל
חיות אחרות מיצורים ימיים ליונקים ויצורים יבשתיים.
ובשנים האחרונות סייע המחקר לפתח תהליכי ריפוי
לעשרות אלפים של חולים או אנשים שסבלו מבעיות
נשימה, כלי דם ואפילו הפרעות נפשיות.
“בין אם אתה מאמין שאתה יכול ובין אם אתה
מאמין שאינך יכול – אתה צודק לחלוטין”
הנרי פורד
עכשיו התור שלך…
האם אמרו לך על משהו שהוא בלתי אפשרי?
האם אפשר להציב תיגר על הנחות היסוד בתחום שלך?