הצצה לאחד הבתים היפים ביותר בארץ

הבית. דירה במגדל בתל-אביב, ששטחה כ-600 מ"ר הפרוסים על פני שלוש הקומות העליונות של המגדל, ועוד כ-200 מ"ר מרפסות.

בעלים. זוג הורים ושלושה ילדים בגילאי בית ספר.

השראה. "אחד המאפיינים הייחודיים של הדירה הזו הוא הגובה – לא גובה החלל הפנימי, אלא הגובה שלה יחסית לעיר", מסביר האדריכל יואב אנדרמן (ניהול פרויקט: אייל אורן, אורניל). "הגובה זורק אינסטינקטיבית לנוף, אבל אותנו עניין דווקא האור. השמש שוטפת את הדירה לאורך כל שעות היום, בכל פעם בעוצמה ובכיוון אחרים, וכמעט אף פעם ללא צל – אין בניין גבוה יותר שיטיל צל.

"זה מצב של נטו דירה ואור, בלי מתווכים, בלי פילטרים. משום כך, ניסינו לעבוד עם חומרים שיגיבו לאור הייחודי הזה – חיפויי מתכת שמשנים גוון ובוהק לאורך היום, מים על ההשתקפויות שלהם, ופרקט ייחודי מסדרת המעצבים של ליסטונה גי'אורדנו, שבתאורה חזקה נראה אפור וככל שהיא דועכת הוא הולך ומשחיר. צורת הטרפז הייחודית של הפרקט יוצרת המשכיות חזותית, והגימור המנוסר מקדם את משחקי האור והאפקט התלת ממדי של העץ".

אתגר עיצובי. "היו בבית אתגרים קונסטרוקטיביים לא פשוטים. להציב בריכה בקומה העליונה, מבלי שהקורות או העמודים הנושאים אותה יחדרו לחללים שתחתיה, זו משימה מורכבת מאוד. גם המדרגות ה'קונזוליות' שבקצה מגיעות לעובי של 1 ס"מ בלבד, דרשו פתרונות לא פשוטים".

תכנון. "הבית מחולק לשני מתחמים. בקומה העליונה – 'הלופט', מיני-דירה הכוללת את חדר ההורים, אזורי הרחצה והשירות, והמרפסות הנושקות, שבאחת מהן בריכה. היא אוטונומית, ויחד עם זה פתוחה לגמרי. אין בה חדרים סגורים, רק מחיצות, בגובה חלקי, המפרידות בין החללים.

"במתחם השני נמצאים אזור השינה של הילדים (בקומה השנייה) והשטחים הציבוריים. מערכת התנועה – המדרגות והגשר הנלווה אליהן – קושרת בין הפונקציות הללו ומוליכה לבסוף גם אל הלופט.

"בקומה התחתונה, בחלל הציבורי, נעשתה חלוקת משנה נוספת באמצעות ארון גבוה מחופה פליז. גוש המתכת מפריד בין חללי האירוח, הסלון וחדר האוכל, לבין המטבח ופינת המשפחה".

המרפסות. "לבית יש ארבע מרפסות, הנפרסות על פני שתי קומות. הן משלימות את חללי הפנים הסמוכים אליהן, ומאפשרות המשכיות של סביבת המגורים, מהדירה והחוצה, אל העיר. חללי החוץ מאפשרים, בחלק מהשנה, הנאה מהאקלים הישראלי הנוח".